<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב חביבא מסורא דפרת</h1>
<h2>דף יט.</h2>
רב חביבא מסורא דפרת, גר' במשקין פ' אילו מגלחין, הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל בטלו הימנו גזירת שבעה, שמונה ימים בטלו גזירת שלשים וכו'. ר' אליעז' אומ' משחרב בית המקדש יב"ב עצרת כשבת, ר"ג אומ' ראש השנה ויום הכיפורי' כרגלים, וחכמ' אומ' לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עצרת כרגלים ראש השנה ויום הכיפורי' כשבת. ובגמ' [כ' ע"א] ת"ר קיים כפיית המיטה ג' ימים קודם הרגל אינו צריך לכפותה אחר הרגל דברי ר' אליעז', וחכמ' אומ' אפי' יום אפי' שעה, א"ר אלע' בר' שמע' הן הן דברי ב"ש והן הן דברי ב"ה, שב"ש אומ' ג' ימים וב"ה אומ' אפי' יום אפי' שעה. א"ר חייא ב"ר אבא א"ר יוח' ואמרי לה אודי ליה ר' יוחנ' לר' חייא בר אבא ור' חייא בר אבא לרב הונא אפי' יום אפי' שעה, ורבא אמ' הל' כתנא דידן, פי' דדוק' ג' ימים קודם הרגל. רבינא איקלע לסורא דפרת א"ל רב חביבא מסורא דפרת לרבינא היל' מאי א"ל אפי' יום אפי' שעה, וכן פסקו הגאונים דאפי' יום אפי' שעה ונדחת המשנה מפני הברייתא דקתני לה בלשון ב"ה והל' כדברי המיקל באבל [י"ח ע"א] ותו דברייתא כת"ק קתני וחכמי' אומ' אפי' יום אפי' שעה נמצאת משנתינו יחידאה היא ובכמ' מקומות מתני' יחידאה ולא סביר' לן הכי. ותו גר' בגמ' דר"ג אומ' ראש השנה ויום הכיפורים כרגלי' ופליגי רבנן ובגמ' [כ"ד ע"א] אמ' גדול בר מנשי אמ' שמואל הל' כר"ג, ומסקנא דרש ר' עינייני בר ששון אפיתחא דבי נשיאה יום אחד לפני עצרת ועצרת הרי כאן י"ד וכו', עד (אזכריה) [אדבריה] רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי י"ד יום.
וראיתי שהקש' ר' אליעז' בנו של הר"ר יואל בר יצחק הלוי, הא דאמ' רב פפא הרי כאן י"ד פי' להשלים עליהם י"ו ימים. ותיפוק לי דיותר מח' ימים קודם יום הכיפורים ובטלו הימנו ל' ומה אנו צריכי' לי"ו. כך הקשה והוא מותיב ומתרץ, דנר' לו דנפקא מינ' לרב דאמ' ימים לא בטלו שאם לא גלח ערב הרגל לא יגלח אחר הרגל עד תם ל' יום וקמ"ל נמי הכא דאם לא גלח ערב יום הכיפורי' שאסור לגלח אחר כך. ואין לומ' הא אפסיק הל' כאבא שאול, דלא איפסוק כותיה אלא לעניין יום ז' דעולה לכאן ולכאן וכ"ש יום ל' ובהא אפילו כאבא שאול סבירא ליה במקצת היום ככולו, אבל לעניין ביטול גזיר' לא סביר' ליה דהא פריש רב בהדיא דגזירה בטלו. והרב אביו ר' יואל הלוי מפר' דלעניין שמועה רחוקה נפק' מינ' דלעניין זה לא הוה מהני ח' ימים קודם החג לבטל כדמוכח בההיא דשמע שמועה ברגל וכו'. ע"כ כתב.
ולי אני הסודר נר' כי הל' כאבא שאול בכל דבריו הואיל ומיקל הוא ואמ' שמואל הל' כדברי המיקל באבל וקיימ' לן בעירובי' ובאבל הל' כדברי המיקל אפי' יחיד אצל רבים, בעירובי' כדאית' במי שהוציאוהו הל' דחפצי הפקר [מ"ו ע"א], באבל כדמסקי' הכא באילו מגלחי' הל' דשמועה קרוב' ורחוקה [כ' ע"א] דמסקי' א"ר יוח' כל מקום שאתה מוצא יחיד מיקל ורב' מחמירין הל' כדברי המחמיר חוץ מזו שאע"פ שר' עקיב' מיקל וחכמ' מחמירין הל' כר' עקי' דמיקל דאמ' שמו' הל' כדברי המיקל באבל והכא נמי מסקינ' [י"ט ע"ב] הל' כאבא שאול בין בזו ובין בזו, פי' בין ביום ל' בין ביום ז' בתרויהו אמרי' כאבא שאול דאפי' בז' נמי אמרי' מקצת היום ככולו דמסקנ' כמאן אזלא הא דאמ' רב עמרם אמ' רב אבל כיון שעמדו מנחמים מאצלו מותר ברחיצה מיד כמאן כאבא שאול. והכי נמי מסקי' בשלהי פ"ב דנזיר [ט"ו ע"א], והשת' דשמעינ' ליה דהל' כאבא שאול דמיקל נר' דרב נמי בהא כאבא שאול סביר' ליה דבין ימים ובין גזירות בטלו והא דאמ' רב ימים לא בטלו גזירות בטלו לפרושי מתני' קאתי רב דהא דתנן הקובר את מתו ח' ימים קודם לרגל בטלו הימנו גזירת ל' דוקא הגזירות שגזרו עליו כל ל', כגון תספורת וחביריו בטלו אם גלח ואם לא גלח כיון שכבר נכנס הרגל בלא תגלחת אסור לספר לו לאחר הרגל עד תם ל', מיהו הרגל עולה לז' ימים אפי' אם אינו אלא יום אחד כגון עצרת ושמיני של חג דמסקינ' [כ"ד ע"ב] יום אחד לפני החג והחג יום שמיני של חג הרי כ"א, הכי מפר' רב למתני', ותניא נמי הכי [י"ט ע"ב] הקובר את מתו ח' ימי' קודם לרגל בטלו הימנו גזר' ל' ומגלח ערב הרגל, ואם לא גילח ערב הרגל אסור לגלח אחר הרגל. אבא שאול אומ' מותר לגלח אחר הרגל שכשם שמצות ג' מבטלת גזירת ז' כך מצות ז' מבטלת גזירת ל'. והשתא אשכחן בהדיא דרבנן סביר' להו דימים לא, ומפר' רב למתני' דאליב' דרבנן היא, מיהו רב סביר' ליה כאבא שאול דמיקל דכיון דסבר לה נמי כשמואל דהל' כדברי המיקל באבל דהא [אמרי] נהרדעי דרב פסק הל' כאבא שאול בין בזו ובזו וכמו שהוכחנו מנזיר דהת' ההוא מקצת יום ככולו דאשביעי קאי, היל' להא מילת' נמי סביר' לרב דאפי' ימים בטלו, דה"ג אהא בירושלמ' [פ"ג ה"ה] תני זו דברי אבא שאול, רב יהודה בש' שמואל ר' אבהו בש"ר יוח' הל' כאבא שאול ותני כן הל' כדבריו. ר' אבא בש' רב דברי אבא שאול בין ימים בין גזיר' בטלי אבל דברי חכמ' (גזרו ובטלו) ימים [בטלו גזירות] לא בטלו, מה ביניהן, רב הונא אמ' ערב הרגל ביניהון, ואם גלח ערב הרגל יגלח אחר הרגל ואם לא גלח ער' הר' לא יגלח לאחר הרגל. ר' יוח' אמ' אע"פ שלא גלח ערב הרגל יגל' אחר הרגל, בכל אילו לא מצינו דרב סביר' ליה אלא דלפרושי מתני' אתא.
הילכך אין נ"ל מה שפי' הבחור דהא דאדבריה רב פפא לרב אויא ודרשי' דיום אחד לפני ר"ה וראש השנה הרי כאן י"ד יום להקל בא ולא להחמיר. (ולא קבועי) [אלא לקבוע] הל' כר"ג אתא דר"ה ויום הכיפורי' כרגלי', ורגלי' פשיטא לן דכל פחות מז' ימים אסור לגלח ערב רגל וצריך למנות אחר רגל וקמ"ל רב פפא דיום אחד לפני ר"ה ור"ה הרי כאן י"ד יום, כלומר לבטל ממנו גזירת ל' דלא תימא גבי רגלים הוא דקיימא לן דאפילו יום אפילו שעה הוא דבטלו ממנו גזירת ז', אבל ר"ה ויום הכיפורים דוקא בשלש' קודם הוא דבטל גזירת ז' אבל בציר מהכי לא קמ"ל (מהתם) [דהתם] נמי אפילו ביום אחד אפילו שעה אחת, ואגב אורחין קמ"ל דאם מנה י"ו קודם ר"ה ובערב ראש השנה לא גלח למ"ד אסור לגלח לאחר הרגל עד שלשי' כשלא גלח בערב הרגל היינו בפחו' מי"ו יום, אבל הכא מותר לאלתר דהא שלמו להו ל' יום, מיהו עיקר מילתי' דרב פפא לא אתא לאשמעינן אלא משום גזירת ז' דאפי' (בא אחר) [ביום אחד] נמי בטלי גזיר' ז' אף בראש השנ' ויום הכיפורי', (ומיירי) [ואיידי] דאיירי לעיל ביום אחד לפני עצרת נקט למילתי' נמי בכה"ג גבי ראש השנ', והיינו דקא מסיק רבינא אקלע לסורא דפרת א"ל רב חביבא מסורא דפרת לרבינא ודאי דאמריתו יום אחד לפני ראש השנ' וכו' א"ל אנא מסתברא כר"ג אמרי, מאי קמתמה הא פסקי' לעיל כר"ג, אלא ש"מ משום יום אחד הוא דקמתמה דהשוה ראש השנ' לרגל אפי' לענין יום ושעה, וא"ל מסתברא לר"ג דהכי נמי משוי ליה לכל מילי כרגלי' בין ראש השנ' בין יום הכיפורי'.
ואחר כך מצאתי מה שהקש' הבחור כי כבר קדמו ריב"א הלוי וז"ל של ריצב"ם יום אחד לפני ראש השנ' עד יום הכיפו' (ו)יבטלו ממנו גזיר' ל' אפי' לא חשבינ' יום אחד לפני ראש השנ' וראש השנ' אלא כח' ימים כדין, אי נמי אפי' כתרי יומי אחריני, שהרי כבר פסק הל' כר"ג דיום הכיפו' כרגל' ומסיק ועוד דחג יחול בט"ו איפסיק לכולי עלמ' והשת' למאי נפק' מינ' דאמ' הרי הן כי"ד, נמצא דאכתי הוה ליה למנות י"ו ובלאו הכי לא בעי למימני אפי' י"ו, וכללא דמילת' דלא נפק מינ' כלום אלא אליב' דאמ' גזיר' בטלו ימים לא בטלו שאם לא גלח בערב יום הכיפו' ובערב החג לא הוו מפסקי' אפי' אי הוי יום הכיפו' עולה לז' ימים אסור אי לאו דאמר' נמי ראש השנ' עולה לו לז' לא הוו משלמין ליה תלתין עד תלתא בחג והשת' דחשבינ' ליה נמי ראש השנ' בז' משלמין ליה אחר יום הכיפו' לאלתר עם יום כיפו' דחשבינ' ליה נמי בז', אבל הא תמיהא לן אי הא אתא לאשמועינ' דהא פסקינ' ליה הל' כאבא שאול דאפי' ימים בטלו. ושוב נר' בע' לתרץ דלענין שמוע' רחוק' נפק' מינ' שאם יקבר יום אחד לפני ראש השנ' וחשבינ' ליה השת' כי"ד ימים נמצא אם שמע במוצאי יום הכיפורי' נעשית לו רחוק' כדחשבינ' אף יום הכיפו' כז' ימים כיצד י"ד דיום אחד לפני ראש השנ' וראש השנ' וח' ימים שבין ראש השנ' ליום הכיפו' וז' דיום הכיפו' עצמו הרי כ"ט ולמחר למוצאי יום הכיפורי' היא שמוע' רחוק' דכשם שעולין למתאבל לי"ד ימים כך הן עולין לשמועה [רחוקה] לי"ד ימים, והשת' לכ"ע אתי שפיר (לא מפי המורה מיהו), ותימ' אמאי ראש השנ' עולה לז' הא אין לו תשלומין ז' בעצרת דלעיל [כ"ד ע"ב] הוה משמ' דהיינו טעמ' כדר' אלעז' אמ' ר' אושעי' דאמ' אית ליה תשלומ' ז', מיהו נר' דלעיל הוה מסיק אליב' דרבנן דמתני' דאמרו עצרת כרגלים הואיל שאז בזמן שבית המקדש קיים היו לה תשלומי' כל ז' וראש השנ' ויום הכיפו' כשבת הואיל דלא הוו בהו תשלומי' כל ז' אפי' בזמן שבית המקדש קיים יבב"א, ואליבייהו מסיק לעיל, אבל הכא רבינא מסיק אליב' דר"ג דראש השנ' ויום הכיפו' נמי חשובים כרגלים וכל רגל עולה לז' ימים גימ'. וקיימ' לן הל' כר"ג דראש השנ' ויום הכיפו' כרגל' וכ"ש עצרת ויום אחד לפני עצרת ועצרת הרי כאן י"ד לעניין מנין ל' וכן ערב ראש השנ' וראש השנ' עולין לי"ד כדפרשי' לעיל וכן ערב יום הכיפורי' ויום הכיפורי' הוא הדין עולין לי"ד אע"פ שאינו אומ' בפירו' יום הכיפור' כך מצא' בשם ריב"א הלוי ורבי' יצ' ב"ר מרדכי כת' כך. מיהו כמו שפי' נ"ל דעיקר מילתא דרב אגזירת ז' אתא ואשמעינן דאפילו ביום א' או שעה א' בטלה גזירת ז' כדין רגלי'. גרסי' באיזהו נשך הל' ראשונה [ב"מ ס"א ע"ב] רבינא איקלע לסורא דפרת א"ל רב חביבא מסורא דפרת לרבינא העלאה דכתב רחמנא גבי שרצים למה לי א"ל כדתנא דבי ר' ישמעאל אמר הקב"ה אלמלא לא העליתי ישראל ממצרים אלא בשביל שאין מטמאין בשרצים דיי. וכל המטהר עצמו מלמטה מטהרין אותו מלמעלה. רב חביבא ביש נוחלין הל' הכותב נכסיו לבנו [ב"ב קל"ו ע"א] מתקיף לה רב חביבא מסורא, ואין בספרים מסורא דפרת אלא מסורא [עיין ב"מ ק"ו ע"ב], מי איכא מידי דאנו לא ידעינן וספרי ידעי וכו'.
